בספר דברים פרק כ"ד פסוק א' נאמר כדלקמן:
"כי ייקח איש אישה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערוות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושילחה מביתו".
יש להציג עילה בבואכם להתגרש, וזאת רק במקרים בהם אין הסכמת שני בני הזוג לגירושים. במקרה בו קיימת הסכמת שני בני הזוג אז ניתן להגיע להסכם גירושים, ורצוי מאוד שההסכם יהיה מנוסח ע"י עורך דין. את הסכם הגירושין יש לאשר בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.
אקט הגירושין מתבצע עפ"י ההלכה היהודית בבית הדין הרבני בין בני זוג יהודים. חשוב להדגיש כי גם כאשר בני הזוג נישאו בנישואים אזרחיים בארץ או בחו"ל הגירושים מתבצעים בבית הדין הרבני. במקרים בהם בני הזוג אינם יהודים אך בני אותה דת, הגירושין מתבצעים בבית הדין הדתי של אותה דת (בתי דין למוסלמים, בתי דין לנוצרים וכדומה). במקרים בהם בני הזוג נישאו נישואיי תערובת עליהם להגיש בקשה להתרת נישואין לבית המשפט העליון.
כיוון שהגט נכתב על מגילת קלף, ההליך אורך כמה שעות. הבעל אוחז בגט הקרוי גם בשם "ספר כריתות" ומניח אותו בידי האשה, המגביהה את ידיה, הולכת כמה צעדים, חוזרת, ובזה מסתיים הטקס. בני הזוג נדרשים לבוא בבגדים צנועים אך אין צורך ללבוש לבוש דתי.
בתי הדין הרבניים החלו לנקוט בסנקציות נגד סרבני גט (גברים ונשים). ההגבלות מפורטות בחוק בתי הדין הרבניים (קיום פסקי דין לגירושים) התשנ"ה - 1995, וחייו של הסרבן נעשים קשים ביותר כתוצאה מכך (לדוגמא: הליכי מאסר, עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רשיון נהיגה, הגבלות על פעילות בחשבון בנק ועוד).
עילות לחיוב האשה בגירושין:
במקרים חריגים ביותר ניתן לחייב את האשה לתת גט לבעלה.
להלן נפרט את העילות לחיוב האשה בגירושים:
1. מחלת נפש – אם האשה היא חולת נפש והבעל לא ידע על כך בעת בה התחתן אתה.
2. מומים גופניים - כאשר לאשה יש מום המונע חיי אישות או גורם לעקרות. בעל החי עם אשתו עשר שנים והיא לא יכולה ללדת, רשאי לגרשה.
3. עוברת על דת יהודית – האשה מתנהגת באלימות פיזית או מילולית כלפי בעלה, נוהגת בפריצות ובחוסר צניעות. הבעל יכול להשתמש בעילה זו רק כאשר מדובר בהתנהגות שגרתית של האשה ומתוך כוונה זדונית לפגוע בבעלה (אם מדובר במקרים בודדים או שיש להם הצדקה בשל התנהגות הבעל אז לא ניתן להשתמש בעילה זו). יצוין כי אם הבעל סלח לאשתו ומנהל עמה חיי אישות אז הוא לא יורשה להשתמש בעילה זו.
4. עוברת על דת משה - אשה שבכוונה גורמת לבעלה לעבור על איסורי הדת. כמו אשה המאכילה את בעלה באוכל לא כשר ללא ידיעתו. בעל שלא שמר כשרות בביתו לא יוכל להשתמש בעילה זו. יצוין כי אם הבעל סלח לאשתו ומנהל עמה חיי אישות אז הוא לא יוכל להשתמש בעילה זו.
5. בגידה – מעשי כיעור. כאשר הבעל חושד שאשתו בגדה בו מבלי שיהיו לו הוכחות לכך הוא רשאי לגרשה, אך היא אינה אסורה עליו והוא יכול לסלוח לה על כך.
אשה אשר זנתה תחת בעלה - זהו המקרה היחיד בו הבעל אינו רשאי לסלוח לאשתו והוא מחויב לגרשה והאשה אסורה לבעלה ולבועלה (אסורה גם לבעל וגם לגבר האחר). אשה שזנתה תחת בעלה אינה זכאית לכתובתה או למזונותיה.
אשה שנאנסה ויחסי האישות היו שלא מרצונה אינה אסורה על בעלה אלא אם הוא כהן והיא אינה מאבדת את כתובתה ומזונותיה.
עילות לחיוב הבעל בגירושים:
ניתן לחייב בעל בגט רק במקרים חריגים מאוד. חיוב הבעל בגט עוד קשה יותר במקרים מסוימים מחיוב האשה בגט כמו במקרה של בגידה הרי שאז לא ניתן לחייב את הבעל בגט אם הוא בוגד באשתו.
להלן נפרט את העילות לחיוב הבעל בגירושים:
1. מחלת נפש - כאשר הבעל הוא חולת נפש והאשה לא ידעה על כך בעת שהתחתנה עמו.
2. אלימות - כאשר האשה סובלת מאלימות קשה ביותר מצד בעלה, ניתן לחייב את הבעל בגט.
3. יחסי אישות (יחסי מין) - בעל שאינו מקיים עם אשתו יחסי אישות בתדירות מסוימת ללא כל הצדקה בריאותית יחשב כבעל מורד וניתן לכפות עליו גט. בעל שאיבד את כח הגברא לצמיתות ניתן לכפות עליו גט.
4. מומים גופניים - בעל הסובל ממום גופני הגורם לאשתו להיגעל ממנו או שיש לו מחלות מסוכנות ומדבקות המונעות ממנה לקיים עמו יחסי אישות, ניתן לכפות עליו גט. כאשר הבעל עקר ניתן לכפות עליו גט לאחר שהוכח כי האשה חפצה בילד והבעל כושל לעבר אותה במשך 10 שנים.
